מתודולוגיה

העיקרון

השוואה לא־מתאימה גרועה מאין השוואה, כי היא נראית כמו תשובה. לכן כל מספר שאנחנו שוקלים להציג עובר קודם דרך שאלה אחת: האם הוא בכלל בר־השוואה למה שהמשתמש מסר לנו.

חמשת השדות שבלעדיהם אין מספר

נתון שלא מלווה בכל החמישה האלה אינו נכנס למערכת, ולא רק שאינו מוצג:

• יחידה — במה נמדד.
• הגדרה — מה בדיוק נכלל בו ומה לא. ״הכנסה״ הוא לא מונח אחד.
• תקופת ייחוס — לאיזה חודש או שנה הוא מתייחס.
• אוכלוסייה — על מי הוא נאמר.
• גאוגרפיה — ארצי, מחוזי או יישובי. נתון ארצי לא יוצג כאילו הוא מקומי.

דרגת התאמה

כשמצאנו קבוצת השוואה, אנחנו גם אומרים כמה היא מתאימה. התאמה גבוהה, בינונית או נמוכה מוצגת יחד עם המספר. השוואה בהתאמה נמוכה אפשר להציג — אבל לא בלי לומר שהיא כזאת.

מה אנחנו מסרבים לעשות

• להשלים ערך חסר בהערכה שנראית סבירה. ערך חסר נשאר חסר.
• לגזור שיעור הצלחה מאוסף מלוקט. אוסף שנאסף ידנית אינו מדגם, ואין לו מכנה.
• להציג נתון של גוף בודד כאילו הוא תמונת שוק.
• לעדכן נתון ישן במכפיל ולהציג את התוצאה כנתון רשמי. אומדן מסומן כאומדן.
• לגשת למידע בדרך שאינה מתועדת ומורשית על ידי מי שמפרסם אותו.

כשאין מספיק כדי להשוות

יש שאלות שבהן לא נוכל לתת תשובה שאפשר לעמוד מאחוריה. במקרה כזה נאמר את זה, ונסביר למה. לא נציג מספר מקורב במקומו, ולא נשאיר מסך ריק בלי הסבר.

גרסאות

שינוי מתודולוגי שמשנה מספר שכבר הוצג הוא שינוי מהותי, ויתועד. העמוד הזה יגדל ככל שיהיו יותר השוואות להסביר.